<h1>שו"ת מהר"ם מרוטנבורג דפוס פראג סימן תשס"א</h1>
<h2>דף לט:</h2>
ראובן תבעו לשמעון בא לידי סחורה בזול בריוח גדול ולא היו לי דמים וקראתיך והודעתיך כך וכך סחורה באותו מקום בכך וכך דמים לך וקנה אותה לך ולי והריוח ביני וביניך והלכת וקנית והרוחת ועתה חלוק לי הריוח. ושמעון משיבו כדבריך כן הוא אבל לא אחלוק לך הריוח כלל כי לא זכית בו [כי] זכיתי לעצמי ולא לך ואי משום שהראתני המקום אתן לך שכר [כדין] שאר סרסורים. דין זה פסוק מדרמי בר חמא דאמר (ב"מ ח' ע"א) [המגביה] מציאה לחבירו קנה חבירו ואפי' לדברי דאמר לא קנה חבירו [האמר] מגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחברי' וה"ג מגו דזכי שמעון בריוח לעצמו זכה נמי לראובן ור' יוחנן נמי [קאי] כרב"ח דאמר המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו (ב"מ י' ע"א) והא דר"נ ור"ח דאמרי תרוייהו (שם) המגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו הא חזי' בסוף מס' ביצה (ל"ט ע"ב) דהדר ביה [רב] נחמן ואמר קנה חבירו וכ"פ רבינו חננאל.
